חוסן נפשי הוא היכולת של אדם או קבוצת אנשים לצמצם או להתגבר על ההשפעות השליליות של סיטואציה מאתגרת.1 חוסן נפשי הינו דינמי ומשתנה ולא תכונה סטטית. החוסן הנפשי מושפע מגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסוציולוגיים שיש ביניהם אינטראקציה מורכבות.2 בילדים ובאנשים צעירים חוסן נפשי נראה לרוב בתנאים של הסתגלות והתפתחות חיובית, למרות הימצאות של גורמי סיכון המשויכים בדרך כלל לתוצאות סופיות פחות טובות.3
ישנן כמה מגבלות בחקר שיפור החוסן הנפשי בקרב ילדים להורה עם קושי נפשי. למשל, מעט מחקרים השתמשו בקבוצות ביקורת וכמה הוגבלו על ידי שימוש בגודל מדגם קטן או חוסר של מעקב המשך.4 האסטרטגיות שמתוארות במאמר זה מבוססות על הראיות והדעה המקצועית של הספרות הנוכחית, אך יש צורך במחקרים נוספים.
ההשלכות של בעיות נפשיות של הורים
כ-23% מהילדים האוסטרלים הם בעלי הורה עם בעיה נפשית.5 זה עלול להשפיע על היכולת של ההורה לענות על הצרכים הפיזיים והנפשיים של ילדיהם, במיוחד בשלבים החמורים בהתמודדות.6 בהתאם לסוג, משך וחומרת הקושי הנפשי, הורה עלול להתקשות בשמירה על יחסים חיוביים עם בני המשפחה או להשלים מטלות יום-יום של הורות, לעבוד או לנהל בית.6 ישנן משפחות שחוות קונפליקט, בידוד חברתי ו/או קשיים כלכליים.7 בנוסף, הסטיגמה הרווחת של בעיות נפשיות יכולה להוות מחסום לדיון על הסיטואציה וחיפוש עזרה.6
קשיים נפשיים בשנים הראשונות של חיי הילדים עשויים להזיק להתפתחות של היקשרות תקינה, במיוחד אם המטפל העיקרי של הילד אינו בריא.1 כאשר הורה אינו בריא, ילדים יחושו במצוקה ו/או דאגה ולפעמים ייקחו על עצמם את תפקיד האחראי ויטפלו בהורה או באחים שלהם.1,4 קשיים אלו עשויים ליצור אתגרים התפתחותיים משמעותיים בקרב אותם הילדים. בדרך כלל, ילדים להורים עם התמודדות נפשית הם בסיכון גבוה יותר מילדים אחרים לבעיות התנהגותיות, קשיים בבית הספר ובעיות נפשיות.7,8
טיפוח חוסן נפשי
למרות אתגרים אלו, משפחות וילדים רבים מראים חוסן נפשי ומתמודדים היטב כאשר להורה יש קושי נפשי.8 טיפוח חוסן נפשי כולל זיהוי ובניית חוזקות והזדמנויות בשלוש רמות שונות: הפרט, המשפחה והחברה.1,3 הגישה הטובה ביותר לכל אדם או משפחה תלויה בשלבי ההתפתחות של הילדים והמרחב המשפחתי והחברתי הסובב אותם. מערכות יחסים חיוביות עם מבוגרים אכפתיים הינן מרכזיות לחוסן הנפשי של הילדים.2 ניתן לפתח אסטרטגיות כדי לחזק את מערכת היחסים של ההורים והילדים וכדאי לוודא שלילד יש מערכת יחסים איכפתית לפחות עם מבוגר אחד אחר, למשל עם בן משפחה אחר, מורה או איש מקצוע.1 לילדים בוגרים יותר, מערכות יחסים ופעילויות מהנות עם קבוצת השווים גם חשובות מאוד.8 אפשר לתמוך במערכות היחסים והפעילויות האלה על ידי הצעת תוכניות קבוצתיות לילדי הורים בעלי קושי נפשי.9 חוויות חיוביות בבית הספר, בכיתה ומחוצה לה יכולות להיות גם כן גורם מגונן.3
ילדים ואנשים צעירים צריכים לקבל את ההזדמנות לדון ולדבר על הקשיים הנפשיים של ההורה שלהם, כדי להתייחס לכל אי-הבנה שיכולה להיות להם ולהפיג את הדאגה, האשמה, או המצוקה הפוטנציאלית שלהם.1,8 נתינת הזדמנות לאנשים צעירים לדון על מה שקורה גם מסייעת בטיפוח מנגנון פתרון בעיות משפחתי, מכיוון שזה נותן למשפחה הזדמנות לדון על דרכים לתמוך בחששות ובדאגות הספציפיים לכל ילד.
כדאי לגשת לקידום הבנה משותפת על בעיות נפשיות ביחד עם בני משפחה אחרים, לצד ההורה המתמודד, כחלק ממיקוד רחב יותר על תמיכה במשפחה ומודעות להתמודדות עם הקשיים הנפשיים.1
אפשר לפתח, לטפח ולקדם את החוסן הנפשי של ילד על ידי שימוש באסטרטגיות התמודדות אקטיביות שמתמקדות בקבלה והסתגלות, במקום התמקדות על בעיות או התחמקות והימנעות מהנושא.8
גורמים ספציפיים שמשוייכים להתמודדות אקטיבית וחוסן נפשי כוללים את יכולתו של ילד לוויסות-עצמי והרהור, תפיסת יכולת שליטה , ערך עצמי חיובי ויכולת מפותחת לפתרון בעיות.2,3
ילדים או אנשים צעירים שיש להם הורה עם התמודדות נפשית עשויים להפיק תועלת מתמיכה מקצועית, ההולמת לשלב ההתפתחותי שלהם, ועוזרת להם לזהות את היתרונות שלהם, לפתח מחשבה גמישה, לנהל את רגשותיהם ולשפר את יכולות פתרון הבעיות שלהם.7,8
השלכות מעשיות
בני משפחה, אנשי מקצוע, מורים ועובדי שירותי רווחה וקהילה יכולים כולם לתרום לטיפוח החוסן הנפשי בילדים של הורים המתמודדים עם קושי נפשי.1
הנה כמה אסטרטגיות אפשריות, בהתאם לתפקידו של האדם:
- חיזוק מערכות היחסים של ילדים עם הוריהם ובני משפחה אחרים
- זיהוי וחיזוק התהליכים הפרטיים, המשפחתיים והקהילתיים שמקדמים את הפיתוח והבריאות הנפשית של הילדים
- מודעות ומענה לקשיים שילדים עשויים לחוות
- הזמנת ילדים ואנשים צעירים לדבר על הצרכים, הרצונות והחוויות שלהם
- תמיכה בהורים ובמבוגרים קרובים אחרים אחרים לתקשר עם ילדים בנושא בעיות נפשיות של הוריהם, באופן הולם
- עבודה עם ילדים ומשפחות בדרך שתקטין את הסטיגמה על קשיים נפשיים
- סיוע בנגישות של ילדים לתמיכה חברתית חיצונית ופעילויות בקבוצת השווים
- קידום חוויות חיוביות ומעורבות בקהילת בית הספר
- סיוע בנגישות או סידור הפניה לתמיכת אנשי מקצוע, היכן שיש בכך צורך
- שמירה על ידע ומקורות עדכניים בנושא זה
לסיכום
חוסן נפשי הוא היכולת להתגבר על האפקטים השליליים של מצוקה שניתן להבחין בה כאשר ילדים משיגים תוצאות התפתחותיות חיוביות למרות קשיים משמעותיים.
התמודדות עם קשיים נפשיים יכולה להשפיע באופן שלילי על היכולת של הורה לעמוד בצרכים הרגשיים והפיזיים של ילדים, בעיקר בשלבים החמורים של הבעיה הנפשית.
ילדים של הורים עם בעיה נפשית לעיתים מתמודדים עם אתגרים התפתחותיים מסוימים.
טיפוח חוסן נפשי אצל ילדים עם הורה מתמודד נפשית הוא חלק מרכזי בפיתוח הבנה משותפת של הקשיים של ההורה בתוך המשפחה, וכן בניית מערכות יחסים תומכות ושיפור יכולות התמודדות.
בני משפחה, מורים אנשי מקצוע ועובדי שירותי רווחה וקהילה כולם יכולים להוות חלק מהותי בטיפוח החוסן הנפשי של ילדים להורה עם קשיים נפשיים.
נכתב על ידי:
קרן סטפורד וגאווין הייזל ; תכנית הילדים, הנוער והרווחה, מכון האנטר לבריאות נפשית, אוסטרליה.
References
1 Pretis M, Dimova A. Vulnerable children of mentally ill parents: towards evidence-based support for improving resilience. Support for Learning. 2008; 23(3): 152-159.
2 Sapienza JK, Masten AS. Understanding and promoting resilience in children and youth. Current Opinion in Psychiatry. 2011; 24: 267-273.
3 Place M, Reynolds J, Cousins A, O’Neill S. Developing a resilience package for vulnerable children. Child and Adolescent Mental Health. 2002; 7(4): 162-167.
4 Fraser E, Pakenham KI. Evaluation of a resilience-based intervention for children of parents with mental illness. Australian and New Zealand Journal of Psychiatry. 2008; 42: 1041-1050.
5 Maybery DJ, Reupert AE, Kent P, Goodyear M, Crase L. Prevalence of parental mental illness in Australian families. Psychiatric Bulletin. 2009; 33(1): 22-26.
6 Reupert AE, Maybery DJ, Kowalenko NM. Children whose parents have a mental illness: Prevalence, need and treatment. Medical Journal of Australia Open. 2012; 1 (Suppl 1): 7–9.
7 Reupert, AE, Maybery DJ. Families affected by parental mental illness: A multiperspective account of issues and interventions. American Journal of Orthopsychiatry. 2007; 77(3): 362–369.
8 Fraser E, Pakenham KI. Resilience in children of parents with mental illness: Relations between mental health literacy, social connectedness and coping, and both adjustment and caregiving. Psychology, Health and Medicine. 2009; 14(5): 573-584.
9 Foster K, Lewis P, McCloughen A. Experiences of peer support for children and adolescents whose parents and siblings have mental illness. Journal of Child and Adolescent Psychiatric Nursing. 2014; 27: 61–67.
Other relevant resources
Goodyear M, Power J. Resilience in families where a parent has a mental illness. GEMS, Edition 20.
Center on the Developing Child at Harvard University. (2015). Supportive Relationships and Active Skill-Building-Strengthen the Foundations of Resilience: Working Paper 13.
