עזרה לילדים של הורים מתמודדים

חשוב לפנות לעזרה כאשר אתם מרגישים שאתם זקוקים לה. במקרים של מצוקה מידית אפשר לפנות למוקדי סיוע כמו ער"ן (טלפון: 1201).

לפעמים, פניה לקבלת עזרה יכולה לעורר בנו רגשות משונים, מטרידים, או להיתפס על-ידנו כסימן לחולשה. אך האמת הפוכה- פניה לעזרה מעידה על לקיחת אחריות, על הכרה במציאות ועל נכונות לשפר את המצב.

הנה כמה דוגמאות לקשיים, שאתם עשויים להזדהות איתם, וגם כמה דרכי התמודדות אפשריות:

מרגישים שאינכם יודעים מספיק על ההתמודדות הנפשית של הוריכם? דואגים שאתם אשמים במצבם?

אם ההורה שלכם מרגיש לא טוב, זה לא באשמתכם! אתם זקוקים ליותר מידע. נסו לדבר עם הוריכם, או למצוא מבוגר אחר שאתם נותנים בו אמון, כדי להבהיר דברים ולהבין יותר (בני משפחה, חברים, מורה או מדריך יכולים לעזור).

אמרו להורים שלכם שחשוב לכם להבין מה קורה להם ומה קורה במשפחה. הסבירו להם שהמחסור בידע מקשה עליכם.

תוכלו גם לצפות ולקרוא מעט באתר זה על הורים עם פוסט-טראומה, דיכאון, סכיזופרניה וחרדה וגם על התמודדות נפשית באופן כללי. תוכלו למצוא באתר גם כתבות נוספות על קשיים נפשיים אצל הורים ועל קבלת עזרה.

מרגישים שאף אחד לא יכול להבין אתכם, ואת חוויית החיים עם הורה המתמודד עם קושי נפשי?

שיקלו לספר לחברים קרובים מה אתם עוברים ואיך אתם מרגישים, זה יכול לעזור להם להבין אתכם טוב יותר וכך גם להוות עבורכם מקור טוב יותר לתמיכה. גם מי שאינם חווים חוויות דומות, יכולים להקשיב ולתמוך.

תוכלו לדבר עם אנשי מקצוע- יועצת או מורה בבית הספר, פסיכולוגית בית הספר או עובדת סוציאלית ברווחה.

תוכלו גם לדבר עם צעירים אחרים החווים חוויות דומות- הרבה אנשים יודעים לומר שהם הרגישו פחות לבד כשדיברו עם מישהו שנמצא במצב משפחתי דומה לשלהם. נוכל לעזור לכם להתחבר לבני גילכם, באופן לא רשמי, דרך ציפור הנפש (אתם מוזמנים לכתוב לנו) ואולי תוכלו להגיע אליהם באופן דומה, גם דרך מרכזי המשפחות- מיל"ם ויה"ל (שעל-פי רב משרתים בני משפחות בוגרים של מתמודדים).

מרגישים לחוצים או עצובים רוב הזמן? עצבניים או חרדים? ישנים פחות מדי או יותר מדי? חוששים שגם אצלכם מתגלים תסמינים של התמודדות נפשית?

גם מקרה כזה כדאי שתשוחחו עם מישהו שיוכל לסייע לכם להרגיש טוב יותר, ירגיע ויסביר.

תוכלו לפנות למבוגרים הקרובים אליכם- ההורים, המשפחה המורחבת, מורה, יועצת בית הספר או מבוגר אחר עליו אתם סומכים.

ולא פעם, טוב יהיה לשוחח עם אשת מקצוע, פסיכולוגית, עובדת סוציאלית ואפילו רופאה.

מבצעים מטלות בית רבות? עוזרים לא מעט עם האחים שלכם? מרגישים לפעמים כאילו אתם המבוגרים בבית?

דברו עם הוריכם לגבי תחושת העומס והעשייה הרבה. ייתכן שהם לא מודעים למשקל הכבד שאתם נושאים על גבכם.

יכול לעזור לכם גם לשתף בתחושות שלכם מישהו בני המשפחה המורחבת, או חברים קרובים- ייתכן שהם אינם מודעים למתרחש, אבל יש ביכולתם לסייע לכם.

מרגישים שאתם מידרדרים בלימודים? שאין לכם די זמן להכין שיעורי בית? מתקשים להתרכז בכיתה או לישון מספיק שעות בבית?

כדאי שתשתפו אנשי מקצוע בהם אתם נותנים אמון בבית הספר (יועצת, מורה, מדריכה).

יכול להיות לא פשוט לשתף בבית הספר על ההתמודדות בבית, אבל הדבר יכול מאוד לעזור לכם. אם אנשי המקצוע בבית הספר ידעו, יתכן והם יוכלו לסייע לכם בצורה שתתאים יותר למצב שלכם.

חשוב שתדעו ושתזכרו שמידע בו תבחרו לשתף את הצוות המקצועי, צריך להישאר חסוי על פי חוק, אלא אם כן אתם מצויים בסכנה.

מה קורה כשאתם מדברים עם נשות מקצוע?

יועצות בבית הספר, פסיכולוגיות ועובדות סוציאליות, הן נשות מקצוע אשר עובדות בארגונים שונים (בתי ספר, מרפאות, עירייה- רווחה או השירות הפסיכולוגי החינוכי ומקומות עבודה), שתפקידן לשוחח עמכם על הבעיות ועל הקשיים שלכם ולנסות לסייע לכם.

• השיחות עם נשות מקצוע הן פרטיות.
• תפקידן של נשות המקצוע הוא להקשיב לכם, לא לשפוט אתכם.
• הן ישאלו שאלות וינסו לכוון אתכם, או להציע דרכים שעשויות לסייע לכם למצוא פתרונות לבעיות.
• הן ידברו אתכם על הרגשות שלכם ועל ההתמודדות שלכם עם תחושות קשות.
• זכרו שנשות המקצוע מיומנות בהקשבה לאנשים הנמצאים במצבים דומים לשלכם ושזה התפקיד והמקצוע שלהן.

מציאת המילים הנכונות

עבור חלק מהאנשים, בקשת עזרה אינה משימה פשוטה. זה יכול להיות נכון במיוחד עבור מי שמעולם לא שיתף במה שעובר עליו, במחשבותיו או ברגשותיו וגם עבור מי שמצוי בתקופה של תחושות קשות.

אנשים רבים, בהם צעירים, עלולים להתבייש, לחשוש או להרגיש אשמים עם פנייתם לעזרה. חשוב שתדעו שאתם לא בוגדים בהוריכם כשאתם מבקשים לקבל עזרה, להיפך, אתם עוזרים לשפר את המצב. וכמובן שאין לכם במה להתבייש- אנשים רבים, מוכשרים ומצליחים פונים לקבלת עזרה וטיפול.

אפשרות אחת להתחלת שיחה של בקשת עזרה

"אמא/אבא שלי מתמודד/ת עם קושי נפשי ומאוד קשה לי. האם נוכל לדבר על זה? שאני חושב/ת שאני צריך/ה עזרה".

בהצלחה.