קשר וקירבה לא חייבים להתבטא בדברים גדולים. פעמים רבות חיבוק, מילה טובה, זמן משותף מול טלוויזיה או מחשב ואפילו שהייה במחיצת ילדכם כשהוא משחק – עשויים להיות בעלי משמעות רבה.
לצערנו, דווקא בתקופה בה אתם מרגישים שלא בטוב ומשפחתכם חווה התמודדות עם קשיים ושינויים, עלול להווצר חוסר התאמה בין הצרכים והרצונות שלכם (מנוחה, זמן שקט לעצמכם וכיוב') לבין הצרכים והרצונות של ילדכם (תשומת לב מוגברת, יחס, קירבה וכיוב'). לכן, דווקא בזמנים אלה, ילדיכם עלולים להיות יותר דורשניים, מאתגרים או פעילים ביחס אליכם, ואתם דווקא נוטים יותר להיות כעוסים, מוטרדים או אדישים, ולהרחיק אותם מכם, אפילו באופן מילולי או ממשי. כך עלולים להיווצר מעגלים של פגיעה ואשמה, בהם ילדיכם עלולים להרגיש דחויים ובודדים ואתם חסרי אונים ומלאי חרטה.
הנה כמה רעיונות העשויים לסייע לכם להתחבר לילדכם, דווקא בעתות משבר ומצוקה:
- נסו לשהות לצד ילדיכם, פשוט להיות לידם. בקשו מהם לספר לכם על מה הם עושים. אין צורך שתתאמצו לשעשע או להוביל אותם (גם לא מול ילדים קטנים בגיל הגן).
- שאלו את ילדיכם מה הם היו רוצים לעשות. ייתכן שתופתעו מכך שגם הם מעוניינים לעשות יחד משהו פשוט ולבלות יחד זמן שקט ורגוע.
- אם אין ביכולתכם להצטרף אליהם לבילוי או לפעילות אליה הם יוצאים, בקשו מהם לספר לכם על כך אחריה, גלו עניין, בקשו לראות צילומים או מזכרות.
- אם אין ביכולתכם להיות עמם ברגעים משמעותיים במהלך היום, כמו השכמות, חזרה מביה"ס, השכבה לישון וכו'- פתק קטן ומפתיע במקום בו יוכלו לראות אותו עשוי להיות בעל משמעות גדולה עבורם ועבורכם.
- אם קשה לכם או אין ביכולתכם לקרוא סיפור לילדיכם, הזמינו אותם לקרוא לכם סיפור.
- זמן של "אחד על אחד" הוא עצה טובה בכל זמן ובכל מצב. נסו לבלות לפחות קצת זמן משותף רק לכם ולילדכם בהתאם לכוחות ולמסוגלות שלכם.
- אם אתם בתקופה בה זמן של "אחד על אחד" ממש אינו אפשרי, נסו להסביר זאת לילדיכם, בצורה כנה ככל שניתן. אתם יכולים למשל להסביר, שכרגע אתם זקוקים למנוחה וכשייטב לכם תבלו איתם זמן משותף.
- התייעצו עם הורים אחרים. תופתעו עם כמה מהחוויות שלכם, גם הקשות שבהן, יכול כל הורה להזדהות בתקופה כזו או אחרת בחייו.
- התייעצו עם גורמים מטפלים המלווים אתכם, בין אם בצוות המלווה במרכז ציפור הנפש ובין אם בכל גורם אחר העומד לרשותכם.
כאשר אתם בבית החולים
גם בזמני משבר אלה, יש חשיבות רבה לשמירה על הקשר עם ילדיכם ככל שמתאפשר לכם. שתפו פעולה עם הסובבים אתכם והיעזרו ברשתות התמיכה המשפחתיות ובגורמים המלווים, כדי לחשוב כיצד לעשות זאת בדרך המותאמת והנכונה ביותר לכם ולילדיכם.
הנה כמה רעיונות לתקופות, חלילה, של אשפוז:
- הודעת טקסט, אימייל או מכתב, יכולות להיות דרכים טובות לשמור על החיבור עם ילדיכם. אם זה יכול לסייע לכם, היעזרו בצוות לשם כך.
- במידת האפשר, שיחת טלפון יכולה להיות מקור תמיכה, גם עבורכם וגם עבור ילדיכם. אם אתם מרגישים צורך, עשו זאת בליווי אדם תומך. אתם יכולים אפילו לחשוב מראש על נושאי שיחה אפשריים ולרשום אותם, אתם גם יכולים להגדיר מראש את משך השיחה.
- במידת האפשר, תכננו ביקור עבור ילדיכם. גם במקרה זה כדאי שתיעזרו בגורמי התמיכה ותתייעצו עם הגורמים המלווים, כיצד כדאי לבצע זאת בדרך מותאמת, על מנת ליצור חוויה חיובית. במקרה זה שווה למשל לברר האם יש חדר משפחות בו ניתן להתרחק מאחרים, גם כדי לשהות יחד עם ילדיכם בפרטיות וגם כדי לחסוך להם מפגשים מיותרים עם מאושפזים אחרים.
- תכננו פעילות משפחתית, מחוץ או בתוך הבית, לכשתשתחררו מבית החולים. שתפו את ילדיכם בתכנון. ודאגו לממש אותו בבוא העת(:
זכרו כי ישנן דרכים רבות לשמור על קשר, גם אם אינכם יכולים להיפגש פנים מול פנים.
זה חשוב עבורכם, עבור ילדיכם ועבור המשפחה כולה, גם ובמיוחד כל זמן שאתם רחוקים.
