.

 

 

 

 

 

 

 

 

ניסינו להקל מעט על חרדות הוריות במקומון מעריב.
כל הזמן נמצאים בחרדות לבריאות הילדים? החופש הגדול הוא הזדמנות מצוינת לכל ההורים הדאגנים לשחרר קצת לחץ. זה טוב לא רק להם – אלא בעיקר לילדים. טיפים של מומחים יעזרו לכם לעבור את הקיץ בשלום.

תתבקשו מכל אב או אם להגדיר במשפט אחד מהו תפקידו כהורה, ובחלק גדול מהמקרים תתקלו בתשובה "לדאוג לשלום הילד". אמנם חלק גדול מלהיות הורה זה גם לדאוג, אבל יש לא מעט הורים שאצלם הדאגה ההורית הופכת לקיצונית, לחרדה. חרדה בדרך כלל נובעת מכוונות טובות, ובבסיסה נועדה לשרת את ההורה כדי שייזהר ויתגונן מפני סכנות, אבל השלכותיה יכולות לפגוע בילד בדרכים שונות. כמובן שיש מקרים שבהם אכן הדאגה מוצדקת, למשל, כשהפעוט משחק על שפת הבריכה או כשחוצים כביש. אך לא מעטים הם המקרים בהם אנחנו מראים דאגה מוגזמת לילד כאשר אין בכך צורך מוחשי, ובכך למעשה משפיעים על יחסי ההורות ועל התפתחותו התקינה של הילד.

להלן מספר השפעות אפשריות של סביבה חרדתית על הילד:

  1. המנעות: חרדות לשלום הילד עלולות להנחיל לילד פירוש מציאות של "עולם מסוכן", המחייב אותו לנקוט משנה זהירות גם כאשר אין צורך בכך. הילד יסגל לעצמו דפוס המנעות, ובכך עלול לצמצם את מגוון ההזדמנויות בהן הוא יכול להתנסות במשימות התפתחותיות מותאמות גיל.
  2. הסתגרות: הילד עלול ליטול על עצמו את תפקיד המרגיע. הוא יאשר להורה שהכל בסדר והוא אף יכיל את חששות ההורה. במקרה כזה, הילד ימנע מלשתף את חששותיו עם ההורה כדי לא להדאיג אותו בטרדות נוספות, ויאלץ להתמודד עם דאגותיו בעצמו.
  3. חוסר מסוגלות: הורה חרדתי עלול להעביר את חששותיו לילד, אשר יפתח תגובת לחץ למצבי לחץ. בכך הילד אינו לומד לפתח תחושת שליטה ומסוגלות להתמודד עם מצבים לא מוכרים.
  4. חוסר ביטחון: הורה המופעל מחששות יתר, נוטה לנכס לילדו תכונות כביישנות, עדינות וחוסר מסוגלות להתמודד עם מצבים, גם כשאין זה נכון. ילד שקולט כי להוריו אין אמון בהצלחתו במשימות, תחושת הביטחון העצמי שלו יורדת.

מה אפשר לעשות?

ניתן לשפר את ההתמודדות עם החרדה ההורית, על ידי הגברת המודעות לדפוסי ההתנהגות המזיקים. אנשי מקצוע מטעם חברת שלו שירותי שיקום וטיפול, מציעים מספר טיפים יעילים ליישום:

  1. חשוב לזכור שרק לעתים נדירות הדבר שממנו חוששים אכן קורה. ישנם חששות לא ריאליסטיים מאירועים, שהסיכוי שיקרו הוא מזערי ועל ההורה להגביר מודעות לסבירות האירועים ולהגיב באופן מותאם.
  2. יש לנסות ולהתמודד עם החששות על ידי נקיטת פעולה הגיונית ופרקטית. לדוגמה, אם ההורה חושש שלילדו יש קשיי למידה, הוא יכול לקחת אותו לאבחון במקום להיות טרוד בדאגות טורדניות לגבי יכולת הילד ללמוד ולהצליח.
  3. אם ישנם אירועים מסוימים מעוררי חרדה והימנעות, אפשר לתכנן חשיפה הדרגתית ביחד עם הילד למקור הלחץ, במגמה להפחית את רמת החרדה, עד להשתתפות ומעורבות באירוע או בפעילות.
  4. יש להכיר בחשיבות הלמידה מטעויות ולאפשר אותה ללא כל חשש, ובכך לאפשר לילד להתנסות במצבים חדשים, ללמוד מאתגרים ולצמוח מקשיים.
  5. קל לשקוע בדאגות וחששות כשיש מעט זמן חופשי מההורות. פיתוח תחומי עניין פרט להורות, יכול להקל על תחושות בלחץ והחרדה באמצעות הפספקטיבה שהם מאפשרים.
  6. שיתוף חששות, במסגרת מערכת תמיכה של הורים אחרים, מסייעת לזהות דפוסי תגובה, שאינם תואמים למציאות ולצמצם דאגות.
  7. כושר והתעמלות מפחיתים לחצים ומגבירים הנאה. כשההורה רגוע ורענן הוא דואג פחות וחווה יותר סיפוק ושמחה מההורות.

אם קשה לכם ליישם את הטיפים הללו, או אם אתם מרגישים שאתם חווים דאגה מוגזמת, כדאי לפנות לאיש מקצוע, על מנת לבדוק את מקור הבעיה ולהתגבר עליה. הסרת דאגות מיותרות מלבכם והכנסת חששות לפרופורציות מתאימות, תמנענה העברת חרדות אל הילד ותאפשרנה לכם ולו לחיות ברוגע ובשלווה.

הכותבת היא עו"ס קלינית, מלווה הורית במרכז ציפור הנפש – מרכז ייחודי של חברת שלו שירותי שיקום וטיפול, המתמחה בליווי הורים המתמודדים עם בעיות נפשיות. במרכז אנשי מקצוע המכוונים לתת מענים מתאימים לשיפור כישורי ההורות והקשרים עם הילדים, לצד סיוע בתהליכי שיקום והחלמה.