דיכאון – סימפטומים ומקורות
סימפטומים:
- חוסר הנאה, חוסר מוטיבציה, איבוד עניין, אפטיה. הימנעות מביצוע פעולות יומיומיות
- חוסר תקווה, יאוש, תחושה של לכוד בסיטואציה
- ירידה באנרגיה ופעילות, התעייפות מהירה, עייפות, אטיות, תחושת כבדות,
- דימוי עצמי נמוך, חוסר ערך,
- רגשות אשמה, ביקורת, שנאה עצמית,
- קשיי ריכוז, חוסר בהירות חשיבה איטית, הססנות, קושי בקבלת החלטות
- פגיעה עצמית ואובדנות, משאלות מוות וחידלון
מקורות:
- בפן הפסיכוסוציאלי מתייחסים למקורות מוקדמים: טראומה, התעללות, אובדן, ואז תהליכי הפנמה, אשמה, בושה.
- מתבטא בתוקפנות כלפי עצמי, וכלפי חוץ
כיצד הדיכאון מתבטא בתפקוד ההורי?
השלכת אשמה על הילדים –
- אשמה כרגש שהופנם היסטורית אצל אנשים עם דיכאון
- הורים דיכאוניים עלולים להשליך אשמה על הילדים. יכולים להאשימם בעברות קלות, או להאשימם שלא בצדק במצבים שהילדים לא ממש אחראים להם
- עלולים להעמיס עליהם אשמה על העול שבגידול הילדים. (צריך להכין להם אוכל, להסיע אותם…)
מצב רוח ירוד, תחושת חוסר תקווה –
- משפיעים על כל תחומי החיים כולל על ההורות ובכלל זה גם להיות לילד דוגמה לאינטראקציות טובות, דוגמה לחיי חברה תקינים, התקשרות טובה, השגחה ושמירה על משמעת.
נמצא שהורים דיכאוניים נוטים למשמעת נוקשה יותר –
- מתבטא בהתנהגויות הוריות שליליות כמו להכריח את הילדים לעשות דברים בכח, בשימוש בסמכותנות, איום, או שליטה על ידי הפחדה.
- נטייה להתעלמות, נסיגה, ומתן תחושה של דחיה לילד
הורות דלה –
- דפוס אינטראקציה לא פונקציונלי: מיעוט בהבעת רגשות חיוביים, וריבוי בהבעת רגשות שליליים
- זה מוביל לקושי בשימוש בחום וקירבה (לדוגמה – לשבח את הילד)
- חוסר במעורבות (לדוגמה – להופיע לפגישות בבית הספר)
- השגחה לוקה בחסר: קביעת גבולות, שמירה על הגבולות.
- חוסר עקביות בחינוך אפקטיבי ומועיל – אין קביעות של תוצאות הגיוניות.
- יש ביטויים של ביקורת, רגזנות
הסבר קוגניטיבי לתפקוד הורי תחת דיכאון:
- קוגניציה דפרסיבית – הטיות שליליות בחשיבה
- ההורה עלול לפרש את הילד באופן מוטעה, כבעל כוונות מזיקות
- אמונות אלו מקדמות תסכול וכעס, ותורם לשימוש בענישה.
- מעגל תגובה: בשל תפיסת מציאות מוטעית, עלולים לפרש שלא נכון את מאמצי הילד לתשומת לב ועלולים לפתח עוינות כלפי הילד וניסיונותיו. עוינות זו תביא לשימוש בקו נוקשה.
עדויות של אימהות בדיכאון על חוויותיהן
"…הרגשתי ריקנות ומנותקת מהמציאות. בקושי הצלחתי להביא את עצמי לעשות או לומר משהו. "
"…הייתי צריכה להיאבק בעצבות ובאשמה על שלא יכולתי להיות האמא שרציתי להיות – מעורבת, אנרגטית סבלנית. הדיכאון הופך אותי לרגזנית, מנומנמת, ולא מסוגלת להנות. לא היו לי את הכוחות הפנימיים או הפרספקטיבה להתמודד עם אתגרים או קשיים בהורות. ואז הקשיים מציפים."
"מה זה אומר עלי שאני מסוגלת להתמודד עם ללכת לעבודה, אבל לא מסוגלת להתמודד עם התאומים שלי… אני לא יכולה לדחוף את עצמי קצת יותר?"
נקודת מבטו של הילד
האם המתה – אנדראה גרין*
- גרין מפריד בין תגובת אבל על אם שמתה במציאות, לבין תגובת הילד למותה הרגשי של האם
- חווית הילד: מאובייקט חי, מקור החיות של הילד – לדמות מרוחקת, כמעט קפואה
- הילד חווה אבדן אהבה, אבדן משמעות, כי לא יכול להבין למה זה קרה.
- הילד ינסה ללא הצלחה להחיות את האם הנחוות כמתה. יחווה חרדות הקשורות באבדן האם ובאבדן העצמי.
- הילד מפתח הזדהות איתה. מגיב כמוה, ובכך משמר איחוד עם האם הנעדרת רגשית
ניסוי "הפנים הקפואות"
- ניסוי מפורסם משנת 1988 עשו בו התבוננו על התנהגות התינוקות במצב בו האם משחקת איתם ואז קופאת לשתי דקות, וניתחו מה עושה התינוק.
- תוצאותיו יכולות להדגים את ההשפעה המכרעת של דיכאון הורי על הפעוט.
- לחצו כאן לצפייה בניסוי ובהסבר
התערבויות טיפוליות
"טובה דיה"
- עבודה מתוך איכות של קבלה ותמיכה. לתת את תחושת ה"טובה דיה" , עבודה של הבנה קבלה וחיזוק. לאו דווקא הדרכת הורים טכנית, (שאולי יכולה להתקבל כמקטינה, או כביקורת). הבנת הקשיים של האם, ובכך גם עושים מודלינג של רכות, תמיכה, הכלה. לעזור לה לפתח קול פנימי פחות מאשים ומבקר, ויותר גמיש. סלחנות, מותר לעשות טעויות.
- מתוך תיאור של אם מתמודדת: "הגעתי להבנה שלא צריך ללחוץ חזק מידי למרות שחשוב לי להיות אקטיבית. ביקשתי עזרה מבני משפחה שיעזרו לי עם הילדים, או שפשוט לפעמים הרשתי לעצמי לתת לילדים לראות טלוויזיה בזמן שאני נחה. או שהשארתי כלים ליום למחרת."
הפרדת הדיכאון מהאדם עצמו
- הפרדה של הדיכאון מההורות. לעזור להורה לראות את עצמו כהורה שיכול להיות מתפקד וטוב, גם עם התחושות הדיכאונית.
- בהתאם לקו זה, פחות הדרכה טכנית, על התנהלות נכונה, ויותר הגברת תחושה של מסוגלות, העצמה, ביטחון בהורות, גיבוש זהות עצמית טובה כהורה, וכהורה עם דיכאון.
- מתוך תיאור של אם מתמודדת: "זה שאתה מתמודד עם דיכאון לא אומר שאתה לא יכול להיות הורה נפלא. אתה רגיש ומרגיש את הילדים שלך. אתה יכול להיות אוהב, חכם, ורגיש"
התערבויות משפחתיות
פסיכותרפיה אם ילד
- מקדמים התקשרות בטוחה.
- פגישות משותפות, דיאדה, טכניקות לשיפור יחסים חיוביים בין האם והילד:
- התרפיסט מספק אמפטיה, כבוד, ויחס חיובי, וגם חוויה רגשית מתקנת אשר תעזור לאם לקבל את עצמה ואת הילד שלה, תפתח זוית חיובית על המסוגלות ההורית שלה, תרגיש נתמכת כשהיא מנסה גישה חדשה עם ילדיה.
- וגם, דרך התבוננות התרפיסט על האירועים, (למשל, התפרצות הילד והתגובה הריגשית של האם), התרפיסט עוזר לאם לזהות את פרשנותה להתנהגות הילד, ואת תגובת הילד אליה. זיהוי ותיקון תפיסות מוטעות של התנהגות הילד.
שיח עם הילדים על הקושי
- פסיכו חינוך: יש חשיבות לתת אינפורמציה לבני המשפחה על הדיכאון: משפר יחסים בין הורה והילד.
- עם הילדים הקטנים: דיאדות.
- עם הילדים הגדולים: שיחות משותפות מונחות ע"י התרפיסט (כיצד הדיכאון משפיע על המשפחה, ובניית תקשורת בין הורים וילדים)
- אסטרטגיות אלו מגבירות אמפטיה, מפחיתות האשמה עצמית אצל הילדים, וכעס, ומחזקות יחסים במשפחה.
קבוצת CBT להורים
- תכנית פגישות מסודרת, חומר מובנה.
- פסיכו-חינוך על התפתחות הילד, התערבות התנהגותית למיומנויות הוריות, אימון ההורה .במיומנויות אלו, קביעת מטרות לשינוי.
- המרכיב החשיבתי מתמקד בחשיבה על ההורות.
- עבודה על אינטראקציה עם הילד שמבליטה חיזוקים חיוביים, תשומת לב, והתמודדות עם התנהגויות שליליות דרך טיים אאוט.
- ראוי לציין כי במקרים בהם היתה היסטוריה של טראומה, יתכן וCBT יהיה פחות יעיל
מיומנויות , כלי התמודדות עם דיכאון
- מיומנויות להפחתת ומניעת דיכאון :
- הבניות קוגניטיביות
- טכניקות הרגעה
- עידוד פעולות המעוררות הנאה
- תקשורת
- פתרון קונפליקטים
- התערבויות התנהגותיות אשר מלמדות טכניקות הוריות שיעזרו להורים להיות מכוונים יותר להתנהגויות חיוביות ולחינוך אפקטיבי .
ביקורי בית
- הפחתת הלחץ באופן כללי כבר מבטאת הקלה בסימפטומים ונותנת להורה להיות יותר פנוי לילדים וקשוב אליהם רגשית.
- עובדים על לחצים, תיפקוד כללי, מחזקים תיפקוד בתחומי החיים השונים – ואז האמהות יותר פנויות לילדים, מסוגלות לענות על צורכיהם, ויותר פנויות לעסוק במיומנויות הוריות.
מצורפים מספר קישורים לארגונים התנדבותיים אשר נותנים תמיכה לנשים המתמודדות עם דיכאון לאחר לידה:
וכן מספר מרכזים המתמחים בבריאות הנפש אצל נשים:
המרכז לבריאות הנפש של האישה – ביה"ח איכילוב
המרפאה הפסיכולוגית לאם ולתינוק – ביה"ח איכילוב
*אנדראה גרין (1927-2012) – פסיכואנליטיקאי צרפתי,כתב 22 ספרים ומאות מאמרים בתחום תורת הפסיכואנליזה ויישומה, וכן ביקורת ספרות ותרבות מנקודת מבט פסיכואנליטית. בין השאר כתב את הספר, האם המתה, אשר זכה להדים רבים. כשהיה בן שנתיים, אימו שקעה בדיכאון כתוצאה מאבל על מות אחותה . גרין מפריד בין התאבלות על אם שמתה במציאות, לבין תגובת הילד למצב בו האם מתה מבחינה רגשית, אבל ממשיכה לחיות ולטפל בתינוק שחווה אותה כנעדרת.
